1 מכל 10 ילדים סובל מבריונות ברשת!
תתארו לכם!!
בכל כיתה יושבים כ 3 תלמידים שמצויים במצוקה נפשית בעקבות בריונות מקוונת!
תקופת הקורונה הביאה איתה שהייה ממושכת של ילדים ונוער במרחבים מקוונים, מה שגרם להתגברות של מקרים פליליים ברשת.
בנוסף חווים הילדים הצקות, חרמות, שליחת תמונות וסרטונים פוגעניים, הטרדות ופדופיליה.
אז עד כמה הילדים שלנו בטוחים???
שבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה המשקף מציאות מדאיגה!
עדיין אינה קיימת תוכנית לאומית בנושא.
כמורה וכאמא חשוב לי להיות מעורבת, להיכנס לעולמם ולשפתם ולהיות שם בשבילם.
אבל האם הם פונים /יפנו אליי ברגע האמת??
בשבוע שעבר העברתי שיעור בנושא "בטיחות ברשת" בבית ספרי ( במרכז הארץ) לתלמידי כיתות ה'.
העלנו על הלוח שמות רבים של רשתות חברתיות
פייסבוק , אינסטגרם , טיק טוק, סנאפצ'ט, יוטיוב
עשינו יחד חקר נתונים בצורה מאוד אמיצה וכנה של התלמידים.
*רובם נמצאים בלפחות 3 פלטפורמות חברתיות שונות!
*18 תלמידים מתוך 26 העידו שנפגעו ברשת (בריונות מילולית, חסימה, הוצאה מקבוצה ועוד)
*13 מתוכם מעולם לא סיפרו להורים או לצוות בית הספר.
עשינו ניסוי קטן בכיתה
בקשתי מתנדבת והגיעה תלמידה חמודה וחיננית
ביקשתי את רשותה לבצע מילות חיפוש בווטסאפ שלה..
התלמידים זרקו מילים.
המילה מכוערת הופיעה 16 פעמים!
המילה מגעילה 6!
המילה מטומטמת 11!
כמה מהילדים היו מוכנים לקום ואפילו לשתף בחוויות הפחות נעימות בתוך הרשתות החברתיות.
עלו הרבה רגשות כמו, תסכול, השפלה, בדידות, חוסר אונים.
האם ההורים שלהם מודעים לחוויות אלו?
האם הם ידעו שילדיהם חשים כך?
כהורה זו משימה ומציאות לא פשוטה, הרי הרשתות החברתיות הם חלק מחיינו
והיום לכל ילד כבר מתחילת ביה"ס היסודי יש סמארטפון..
אז מה כן אפשר לעשות כדי להיות שותפים למתרחש?
*חשוב בגילאים צעירים לשקף לילד שלהורה יש את הזכות לעבור על הפלאפון של ילדו.
*ישנם אפליקציות מעולות להורים. ( מאמר עם שמות האפליקציות: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5636970,00.html )
*כדאי לפתח שיח פתוח בנושא, להיות מעורבים ולגרום לילדים להרגיש בטוחים לפנות לדמות סמכותית כשנורת אזהרה נדלקת.
מדו"ח מבקר המדינה עולה ש- 50% מההורים לא מודעים למוקד 105 של המשטרה לפגיעות במרחב המקוון.
בעת פגיעה ברשת ניתן ליצור קשר עם מוקד זה.
